Berakhoth
Daf 31b
נְעִילָה מַהוּ שֶׁתִּפְטוֹר שֶׁל עֶרֶב. רִבִּי אַבָּא וְרַב חוּנָא בְּשֵׁם רַב נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא לְרַב חוּנָא הֵיאַךְ הוּא מַזְכִּיר שֶׁל הַבְדָּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לְרִבִּי אַבָּא הֵיאַךְ יְהוּ שֶׁבַע פּוֹטֶרֶת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אֲמַר לֵיהּ וְלֹא כְּבָר אִיתְתִּיבַת. אֲמַר לֵיהּ בְּגִין דְּאִיתְתִּיבַת תִּיבְטִיל. 31b אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַה דְּאַקְשֵּׁי רִבִּי אַבָּא קָשֶׁה יְאוּת. מַה דְּאַקְשֵּׁי רִבִּי יוֹנָה לָא קָשֶׁה יְאוּת. קַל הֵקִילוּ עָלָיו מִפְּנֵי תַעֲנִיתוֹ שֶׁיְּהוּ שֶׁבַע פּוֹטְרוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי אַבָּא בַּר מָמָל אָמַר לַחֲבֵרָייָא מָרַיי מִן כּוּלְּהוֹן שַׁמְעִית שֶׁאֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן וְתַנִּי רִבִּי חִייָא כֵן בְּכָל יוֹם אָדָם מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבְמוֹצָאֵי תַעֲנִית צִיבּוּר.
Traduction
On demanda: la néila nous dispense-t-elle de la prière du soir? R. Aba et R. Hiya, au nom de Rav, répondent affirmativement (284)B., Yoma f. 87.. Mais, objecte R. Aba, à quel endroit (de l’amida) disait-on la prière de séparation (habdalah)? Et R. Yona objecte à R. Aba: Une amida de 7 bénédictions peut-elle vous dispenser du devoir d’en réciter une de 18? -Mais (réplique R. Aba) n’ai-je-pas déjà réfuté (l’opinion de Rav) par la première objection? -Il ne suffit pas d’une réfutation, répond l’autre; il faut que cette opinion soit annulée. R. Yosé dit que l’objection de R. Aba est irréfutable. Quant à celle de R. Yona, on pourrait dire que par suite du jeûne on a voulu alléger sa peine et que l’amida (de néila), composée de sept bénédictions seulement, dispense de celle du soir, qui en renferme dix-huit. R. Aba bar-Mamal dit à ses condisciples: J’ai entendu vos maîtres affirmer que la néila ne dispense pas de réciter la prière du soir; cette opinion a été soutenue par R. Yossé bar-R. Houna, au nom de R. Hiya, dans les termes suivants (285)Ci-après, § 3.: On doit réciter tous les jours les dix-huit bénédictions, même à la clôture du samedi, du kippour et des jeûnes publics (réfutation de l’avis précité de R. Yosé);
Pnei Moshe non traduit
נעילה מהו שתפטר של ערב. למ''ד דזמנה בתחלת הלילה א''כ מהו שיוצא בה לתפלת ערבית שא''צ להתפלל עוד של ערבית:
היאך הוא מזכיר של הבדלה. הרי אין בה ברכת אתה חונן והיכן הוא כולל להבדלה:
היאך יהו שבע. ברכות שבע של נעילה היך יהו פוטרות י''ח של ערבית:
א''ל. ר' אבא לר' יונה ולא כבר איתתבת והלא כבר הקשיתי על זה מהבדלה ולמה לך תו לאהדורי בתר פירכי אחריני:
א''ל בגין דאיתתבת תיבטיל. בתמיה כלומר אם בשביל הקושיא דילך דאותבית עלה מהבדלה תבטל דברי רב דאמר דפוטרת של ערבית דהא לאו קושיא היא שהרי יכול לכלול להבדלה בכלל ברכות דנעילה:
אמר ר' יוסי. לא היא דאדרבה מה דאקשי ר' אבא מהבדלה מקשי שפיר דהואיל וכל השנה אומר הבדלה בחונן הדעת אין לשנות הסדר אבל מה דאקשי ר' יונה היאך יהו שבע פוטרות י''ח לאו קושיא היא משום דקל הקילו עליו מפני התענית שלא יהא צריך להאריך ויהיו ברכות שבע פוטרות שמונה עשרה:
מריי. מוריי מכלכם שמעתי וקבלתי שאין תפלת נעילה פוטרת של ערבית ועכשיו שמעתי ג''כ מר' סימון בשם ריב''ל דאמר הכי וכן ר' יוסי בר' בון משום תני ר' חייא וכו' ובמוצאי יה''כ ובמוצאי ת''צ שחל להיות בשבת כדקאמר לקמן בר''ח וכו' וכן היו מתענין בשבת כדתנן על אלו מתריעין בשבת ואיכא מ''ד מתענין איכא למ''ד מתריעין בענינו וכלומר שאע''פ שיש בהן נעילה צריך להתפלל י''ח של ערבית מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת:
רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְעִילָה בְּשַׁבָּת מַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בִּנְעִילָה. אוֹסְפוּן עָלֵיהּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּתַעֲנִית צִיבּוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְעִילָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּנְעִילָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שַׁבָּת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוּסָף בַּחֲנוּכָּה מַזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בְמוּסָף. אוֹסְפוּן עָלֵיהּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוּסָף בַּחֲנוּכָּה מַזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בְמוּסָף.
Traduction
et R. Nahman bar-Isaac, au nom de R. Yohanan ben-Levi, dit: Si le kippour tombe le samedi, quoiqu’il n’y ait pas de néila (fermeture des portes du sanctuaire) le samedi, on mentionne le Shabat dans la prière de néila (celle-ci fait donc partie des offices du jour, et ne peut pas dispenser de la prière du soir). On ajoute aux deux règles précitées les suivantes: Si la néoménie et un jeûne public tombent le même jour, quoique la néila (fermeture) ne se fasse pas pendant la néoménie, on mentionne celle-ci dans la prière de néila. R. Simon, au nom de R. Yohanan ben-Levi, dit: Le Shabat de Hanuka, quoiqu’il n’y ait pas de moussaph (sacrifice ou prière supplémentaire qui n’existe que pour les solennités d’institution biblique), on mentionne cependant le Hanuka dans le moussaph. Il en est de même pour le rosh-hodesh (néoménie) qui a lieu pendant cette fête (et qui comporte un moussaph).
Pnei Moshe non traduit
אע''פ שאין נעילה בשבת. אי לאו יה''כ אפ''ה מזכיר של שבת בתפלת נעילה:
אוספון. הוסיפו עלה עוד דאפי' ר''ח שאינו חמור כשבת אם חל להיות בתענית ציבור שגוזרין על הגשמים ובא ר''ח בתוכן ותפלת נעילה נוהגת בת''צ מזכירין של ר''ח בנעילה:
רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּתַעֲנִית הֵיאַךְ מַזְכִּיר הוּא שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ. רִבִּי זְעִירָא אָמַר בְּהוֹדָיָה. רִבִּי אַבָּא בַּר מָמָל אָמַר בַּעֲבוֹדָה. רִבִּי אֲבִינָא אָמַר אוֹמֵר בְּרָכָה רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי אַבָּא מַה מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית. אַף כַּאן אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית. וְכֵן נָפַק עֻבְדָּא כַּהֲדָה דְרִבִּי אַבָּא.
Traduction
Lorsque la néoménie tombe un jour de jeûne, à quel endroit (de l’amida) mentionne-t-on la fête? Selon R. Zeira, dans la quinzième bénédiction; d’après R. Aba bar-Mamal, dans la seizième; selon R. Abia, dans la quatrième; et, dit R. Aba, puisque dans toutes les circonstances on l’insère dans la quatrième, il doit en être de même dans ce cas particulier; et en effet, la coutume est conforme à l’avis de R. Aba. Quel chapitre (de la Tora) lit-on (286)(Taanit 2, 10) en ce jour (néoménie et jeûne réunis)? Selon R. Yosé, les passages de bénédictions et de malédictions (savoir, Lévitique 26, et Deutéronome 28). -Mais, objecte R. Mena, ne sait-on pas que c’est un jeûne, puisque l’on dit les supplications, la tête inclinée (prière qui ne se disait que dans les jeûnes publics)?
Pnei Moshe non traduit
היאך מזכיר הוא של ראש חדש. אתפלת נעילה קאי דקאמרת דגם בנעילה מזכירין של ר''ח היכן הוא מזכיר:
אמר ר' אבא. מסתברא כר' אבינא דמה מצינו בכל מקום בתפילת נעילה מזכיר מעין המאורע בברכה רביעית אף כאן בשל ר''ח אומרה בברכה רביעית בנעילה וכן נפק עובדא כהדא דר' אבא:
Berakhoth
Daf 32a
בְּמַה קוֹרְאִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא כְּגוֹן מוֹדַעְתּוּן בּוֹ תַּעֲנִית רְבִיעִין עַל מֵעֵיהוֹן וְלֹא יָֽדְעִין דְּהִיא תַעֲנִיתָא. 32a אָמַר לֵיהּ לְהוֹדִיעָךְ שֶׁקּוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. רִבִי יוּדָן קַפּוֹדָקִיָּא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי קוֹרִין בְּראשׁ חֹדֶשׁ. קָם רִבִּי יוֹסֵי עִם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. אָמַר לֵיהּ אַתְּ שָׁמַעְתָּ מֵאָבוּךְ הֲדָא מִילְתָא. אָמַר לֵיהּ אַבָּא לֹא הָיָה אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא בְּעֵינְטָב עַל יְדֵי דְּאִינּוּן יָֽדְעִין דְּהוּא רֵישׁ יַרְחָא קוֹרִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. הָא שְׁאָר כָּל הַמְּקוֹמוֹת קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.
Traduction
⁠—Cette prière, répond R. Yosé, n’est qu’un avertissement que l’on doit lire le chapitre ci-dessus. R. Youdan de Cappadoce, dit devant R. Yosé, au nom de R. Yehouda ben-Pazi; ce jour on lit le chapitre (de la Tora) relatif à la néoménie; R. Yosé, se levant ainsi que R. Yehuda ben-Pazi, l’interpella en ces termes: -Est-ce de ton père que tu as entendu cela? -Mon père, répondit-il, n’a dit cela que pour la ville de Ein-Tob, où l’on savait positivement que c’était rosh-hodesh nouveau mois (c’est dans cet endroit qu’à une certaine époque on proclamait la néoménie); mais dans tous les autres endroits, on lit le chapitre des bénédictions et des malédictions
Pnei Moshe non traduit
במה קורין. בתורה בר''ח של תענית:
קורין ברכות וקללות. כמו בשאר ימים של תענית צבור:
א''ל ר' מנא בגין מודעתין די תעניתא. כך כתובה היא בסוף פ''ב דתענית. כלומר אם בשביל להודיע להעם שהוא תענית אף שהיום ראש חדש:
רביעין על מעיהון ולא ידעין דהוא תעניתא. בתמיה כלומר הן נופלין על פניהם שכך היו נוהגין בר''ח שהוא ביום התענית וא''כ יודעין הן מהתענית אף שהוא ר''ח ומה צריך עוד סימן להודיעם:
א''ל להודיעך שקורין ברכות וקללות. כלומר לא בשביל סימן להודיע להעם אני אומר כן אלא כך הוא הדין ולהודיעך שאין ר''ח דוחה קריאת התורה ס''ל תענית וקורין ברכות וקללות:
קם ר' יוסי עמד ר' יוסי והלך לשאול מר' יודה בן פזי וא''ל אם קבלת כך הוא מאביך שאתה אומר שקורין בר''ח וא''ל אבא לא היה אומר שקורין בשל ר''ח אלא בעין טב דוקא ששם היו יודעין בודאי שהוא ר''ח ולפרסם הדבר שכבר קדשוהו היו קורין בשל ר''ח לפי ששם בית הועד היה שב''ד מקדשין החדש כדאמרינן פ' ראוהו ב''ד א''ל ר' לר''ח זיל לעין טב וקדשיה הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות ואין של ר''ח דוחה קריאתן:
יִרְמְיָה סַפְרָא שָׁאַל לְרִבִּי יִרְמְיָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת בְּמַה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ קוֹרִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ קוֹמֵי רִבִּי אַמִּי וּמַתְנִיתַא אָֽמְרָה כֵן בַּכֹּל מַפְסִיקִין לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְחֲנוּכָּה וּלְפוּרִים.
Traduction
. Jérémie le scribe demanda à R. Jérémie: -Si la néoménie tombe le samedi, quel chapitre lit-on? -Celui de la néoménie, répondit-il. R. Helbo dit devant R. Arni, et la Mishna est d’accord sur ce point (287)(Megila 3, 4)., que pour toutes les solennités, soit la néoménie, soit la Hanuka, soit Purim, on interrompt la lecture ordinaire (pour lire le chapitre relatif à la solennité).
Pnei Moshe non traduit
ר''ח שחל להיות בשבת במה קורין. להמפטיר:
ומתני'. דפ''ד דמגילה אמרה כן לכל מפסיקין לראש חודש וכו' דמפסיקין מהפטרה של פ' השבוע וקורין בשל ראש חודש:
ראש חודש שחל להיות בחנוכה במה קורין. בתחלה בשל ראש חודש או בשל חנוכה:
קורין ג' בראש חודש. דתדיר קודם והד' הוא קורא בחנוכה:
יִצְחָק סְחוֹרָא שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה בְּמַה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאֶחָד בַּחֲנוּכָּה. רִבִּי פִּינְחָס וְרִבִּי סִימוֹן רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא מָטוּ בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדִּימִי דְּמִן חֵיפָה קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בַּחֲנוּכָּה וְאֶחָד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁלֹּא בָּא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. בַּר שֶׁלֶמְיָה סַפְרָא שָׁאַל לְרִבִּי מָנָא הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁל חֲנוּכָּה לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְלֹא שִׁבְעָה אִינּוּן קוֹרִין. אִית לָךְ מֵימַר שֶׁלֹּא בָּא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. שְׁאִילְתִּינְהוּ לְסַפְרָא אָמַר לֵיהּ וַהֲדָא שְׁאִילְתָא דְּסָפָר.
Traduction
Isaac Sehora demanda à R. Isaac A la néoménie qui tombe pendant la Hanuka, quel chapitre lit-on? -On appelle trois personnes pour la néoménie et une pour le chapitre de la Hanuka; R.Pinhas, R. Simon et R. Aba bar-Zamina, au nom de R. Abdoumi de Man-Hifia, soutenaient le contraire: trois pour le chapitre de Hanuka, un pour celui de la néoménie, attendu que le quatrième n’est appelé que par suite de la néoménie (le Hanuka, on n’en appelle que trois). Bar-Shalmaya le scribe dit à R. Mena: Vois, lorsque la néoménie de Hanuka tombe le samedi, on appelle d’abord sept personnes (nombre réglementaire du samedi, puis les autres en supplément pour les chapitres de la néoménie et de Hanuka; il doit donc en être de même pendant la semaine, et il faut lire lorsque la néoménie et le Hanuka se rencontrent pendant les jours ouvrables le chapitre de la néoménie d’abord, puis celui de Hanuka, pour le quatrième) (en supplément). -J’ai posé cette question aux scribes, continua-t-il. -Ce n’est point à nous qu’il faut la poser, m’ont-ils répondu (mais à des rabbins plus instruits que nous).
Pnei Moshe non traduit
ר' פינחס וכו' להודיעך שלא בא הד' אלא מחמת ראש חודש. לפיכך קורא הרביעי בו:
הגע עצמך בר''ח של חנוכה שחל בשבת. והלא שבעה קורין בשבת וא''כ מה סימן יש לך כאן לומר שלא בא הד' אלא מחמת ר''ח:
אמר ליה והדא שאלתא דספר. כך היא כתובה בתענית שם ול''ג הכתוב כאן שאילתינהו לספרא וצריך למחקו. וכלומר דרך בדיחותא השיב לו וא''ל וזאת השאלה של סופר כמוך היא דמה שאלה היא משבת שלעולם קורין שבעה ואי אפשר לעשות סימן לד' בשל ר''ח ומה שייכא קריאה של שבת לקריאה של ימות החול:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source